הבהרות וחידושים בקשר לחל”ת

מתוך תקווה כי מדובר במצב זמני בלבד, מעדיפים מעסיקים רבים שלא לפטר את עובדיהם אלא להוציאם לחופשה ללא תשלום (חל”ת).

לאור פניות מרובות של מעסיקים ועובדים ובנסיון לסייע ככל הניתן בתקופה מאתגרת זו, החלטנו לרכז עבורכם את עקרי הסוגיות וההנחיות הרלוונטיות בנוגע ליציאת עובדים לחל”ת. חשוב להבהיר כי רבות מן ההנחיות שיפורטו להלן עודכנו והותאמו ספציפית ליוצאים לחל”ת עקב משבר הקורונה. לפיכך קיימת סבירות שחלק מן ההנחיות הללו לא ישארו בתוקף ולא יהיו רלוונטיות לעובדים שיצאו לחל”ת לאחר שהמשק יחזור לתפקוד (רגיל או כמעט רגיל). כמו כן יש לקחת בחשבון כי ההנחיות מתעדכנות חדשות לבקרים ולכן יש להשאר מעודכנים ולשים לב לשינויים הרלוונטיים.

האמור לעיל אינו מחליף יעוץ פרטני ולכן אנו בהחלט מבקשים שלא להסתמך רק על יעוץ זה ובכל מקרה לפנות אלינו לקבלת יעוץ מתאים וקונקרטי.

יציאה לחל”ת – בהסכמת הצדדים

יציאה של עובדים לחל”ת תעשה בהסכמת שני הצדדים המעסיק והעובד. לשם כך אנו נמליץ למעסיקים הבוחרים להוציא את עובדיהם לחל”ת, להחתימם על טפסי הסכמה מתאימים. מובן כי ברוח התקופה אין דרישה כי הטופס יחתם במעמד הצדדים וניתן לקבל צורות חתימה שונות באמצעות המייל, הוואטסאפ ודומיהם. חשוב לציין כי לעיתים אין באמת אפשרות בחירה של ממש שכן על העסק לסגור את שעריו או שאין עבודה לעסק. במקרים כאמור העובד יכול להתפטר בדין מפוטר.

מהות יחסי העבודה במהלך החל”ת

במהלך תקופת החל”ת יחסי העבודה מושהים אך הם אינם מתנתקים.

במהלך החל”ת העובד אינו מבצע עבודה עבור המעסיק והוא אינו זכאי לתשלום שכר, או להטבות הנלוות לשכר. המעסיק אינו מחוייב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החל”ת ועליו לדווח לקופות הפנסיה הרלוונטיות על הוצאת העובדים לחל”ת.

מומלץ לעובדים היוצאים לחל”ת ליצור קשר עם סוכני הביטוח ולוודא כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה ברצף הביטוחי.

על המעסיק חלה חובה לשלם לעובד דמי ביטוח לאומי בגין שני החודשים הראשונים לחל”ת.

זכאות לדמי אבטלה בתקופת החל”ת:

כאשר שכיר יוצא לחל”ת הוא עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי. לשם כך הוא צריך לעמוד במספר קריטריונים עיקריים:

  1. שכירים בגילאים 18-67 (שכירים מעל גיל 67 אשר הוצאו לחל”ת אינם זכאים לדמי אבטלה אך הם עשויים להיות זכאים למענק – ראו בהמשך).
  2. שהחל”ת ימשך לפחות 30 יום.
  3. הזכאות ניתנת לתושבי ישראל בלבד – המשמעות היא שאין כרגע פתרון לסוגיית העובדים הזרים שיוצאים לחל”ת.
  4. תקופת העסקה –

תקופה של 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים – מזכה בדמי אבטלה לתקופה מלאה. בעקבות משבר הקורונה, עודכנו ההנחיות הביטוח הלאומי וכיום מי שיוצא לחל”ת לתקופה של לפחות 30 ימים, מ- 1.3.2020 עד 19.4.2020, וצבר תקופת אכשרה של לפחות 6 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו ליום הרישום בשירות התעסוקה – יכול להיות זכאי למחצית מימי האבטלה (לעומת מי שצבר 12 חודשים שזכאי כאמור לתקופה המלאה). פרטים נוספים בקישור זה:

https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/covid19_avt/Pages/six-months.aspx

כיצד מממשים את הזכות לקבלת דמי אבטלה בתקופת החל”ת:

המוסד לביטוח לאומי ולשכות התעסוקה מאפשרות לבצע חלק מן התהליך באופן מקוון על מנת להקל את הגשת הבקשה:

  1. הרשמה ראשונית תתצבע באופן מקוון בלשכת התעסוקהhttps://www.taasuka.gov.il/he/PersonalZone/Pages/weaklogin.aspx. לאחר ההרשמה, יש לעקוב אחר הנחיות שירות התעסוקהבנוגע להתייצבות פיזית במרכזי שירות התעסוקה.
  2. הגשת התביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי תעשה באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי. פרטים בקישור המצורף- https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/covid19_avt/Pages/halat.aspx

שיעורם של דמי האבטלה  

שיעורם של דמי האבטלה משתנה והוא תלוי בגיל ובגובה ההכנסה. טבלאות לחישוב דמי האבטלה הרלוונטיים לשיעורי השכר השונים בהתאם לגיל השכיר ופרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/Pages/sum.aspx

הוצאה לחל”ת של שכירים מעל גיל 67:

שכירים מעל לגיל 67 אינם זכאים לדמי אבטלה, אך אם הוצאו לחל”ת בעקבות משבר הקורונה (לאחר 1.3.20),  הם עשויים להיות זכאים למענק מיוחד אם הם עומדים בתנאים הבאים:

  1. תושב ישראל.
  2. עבד כשכיר 3 חודשים רצופים לפחות, לפני שיצא לחל”ת.
  3. יצא לחל”ת למשך 30 יום לפחות.
  4. הכנסתו מפנסיה אינה עולה על 5,000 ש”ח ברוטו בחודש.

גובה המענק: בין 1,000-4,000 ₪ לחודש (תלוי בגובה ההכנסה החודשי מהפנסיה).

למילוי ולהגשת הטפסים באופן מקוון ולפרטים נוספים: https://www.btl.gov.il/benefits/Unemployment/covid19_avt/prisa/Pages/gil-prisa.aspx

בכל שאלה או עניין נוסף יש לפנות לצוות משרדנו:

עו”ד יריב קסנר yariv@novlaw.com ;

עו”ד קרין צלקובניק-סובלמן– karinsobelman@novlaw.com